החלטה בתיק ת"א 37243-12-11

בהתאם לסמכות המוקנית לי כאמור בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986 (להלן - " התקנות"), לאחר שעיינתי בבקשה למינוי מומחה רפואי, בתגובה לבקשה, בתשובת התובע לתגובה, ובמסמכים הרפואיים שצורפו מטעם הצדדים, להלן החלטתי;

ראשית, יצוין כי על פי הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 25.7.10 מחוץ לכותלי ביהמ"ש, מונה בהסכמה מומחה רפואי בתחום האורטופדי, ד"ר שינדלר [להלן - " ההסכם"], אשר נתן חוות דעתו ביום 19.12.10, והשיב לשאלות ההבהרה מטעם ב"כ התובע ביום 27.3.11.

בחוות דעתו קובע המומחה ד"ר שינדלר כי לתובע נותרה נכות צמיתה בברך ימין בשיעור 10% ובכל הנוגע למינוי מומחה בתחום CRPS, קובע הוא כי: "בתאריך 21.9.10 התרשם ד"ר גולד כי בעת ההיא, יתכן ומפתח CRPS. על פי התיעוד מאז ועד למועד בדיקתי ועל פי ממצאי הבדיקה הקלינית אצלי, התובע אינו סובל מתסמונת CRPS בגפה הימנית התחתונה, ועל כן גם לא קיימת נכות הקשורה לתסמונת זו".

עמדת התובע

התובע מבקש כי מעבר למומחה המוסכם בתחום האורטופדי, ימונו לו מומחים בתחומים הבאים: CRPS, פסיכיאטריה.

עמדת הנתבעת

הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, ד"ר שינדלר שלל מכל וכל את הצורך במומחה לכאב ואת הצורך במומחה לתסמונת CRPS שהינה בתחום מומחיותו הוא. עוד טוענת הנתבעת, כי ההסכם כלל תנאי מכללא ולפיו התובע מוותר על כל מינוי של מומחה בתחום נוסף.

התובע השיב לעמדתה זו של הנתבעת, וטען כי אין בהסכם כל תנאי מכללא לפיו הוא מוותר על כל מינוי של מומחה מוסכם עתידי, אלא שההפך הוא הנכון, ובין הצדדים הוסכם על מומחה בתחום אחד בלבד, כאשר יתר התחומים נותרו פתוחים ובמחלוקת בין הצדדים.

כמו כן טוען הוא כי בעת האחרונה חלה החמרה במצבו, הן בתחום האורטופדי והן בתחום הפסיכיאטרי, עד כי נאלץ להתחיל בקבלת טיפולים רפואיים אינטנסיביים בבית החולים השיקומי רעות, במסגרת של אשפוז יום.

הכרעה

בגין המחלוקת בין הצדדים לגבי האמור בהסכם מצאתי להעדיף את עמדת ונימוקי התובעת על פני אלו של הנתבעת, בכל הנוגע לטענת הנתבעת בדבר מניעות/השתק המונעים מהתובע אפשרות לבקש מינוי מומחים בתחומים נוספים, מעבר למינוי המוסכם שכבר יצא אל הפועל כאמור. לא מצאתי בהסכם כל תנאי מפורש או כל התייחסות למינוי מומחים בתחומים נוספים על המינוי המוסכם בהסכם. נראה לי כ טענת הנתבעת מרחיקת לכת מאוד. לא נראה לי סביר, ראוי ומידתי לבסס טענת מניעות/השתק, שנפקויותיה הבורורות בתביעת פלת"ד הן קשות (סגירת דלת סופית בפני האפשרות להוכיח נכויות רפואיות בתחומים הנוספים), על טענה בדבר הסכם מכללא/משתמע. הנתבעת גם לא מפרטת טענתה ולא מבהירה מהו אותו "תנאי מכללא" שהיא מבקשת לקרוא לתוך ההסכם. יצוין כי עיינתי בשני פסה"ד של ביהמ"ש העליון אליהן היפנתה הנתבעת, ולא מצאתי בהם כל רלוונטיות וכל תימוכן לטענת הנתבעת. ההלכה הכללית לפיה יש לתת תוקף להסכמות דיוניות ידועה ומוכרת, ואגב גם לה יש סייגים וגבולות וביהמ"ש רשאי במקרים המתאימים שלא לכבדן (ראו ריכוז ההלכה הפסוקה ב-בר"ע (מחוזי י-ם) 715/03 ואקנין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 14.9.03)), אך במקרה שלנו כלל אין בנמצא הסכמה דיונית כנטען. באשא לאסמכתא הנוספת (של ערכאה דיונית כלשהי), הרי משלא נמסר מראה מקום ידוע ומשלא צורפה האסמכתא במלואה, לא ניתן להתייחס אליה.

ההכרעה לגוף בקשת מינוי שני המומחים תפורט להלן, כאשר בשורה התחתונה מצאתי למנות שני המומחים, אך תוך הטלת מימון הביניים של שכר המומחה לגבי שני המינויים על שני הצדדים, בחלקים שווים.

ממונים מומחים בתחומים הבאים: פסיכיאטריה, CRPS.

1) בתחום הפסיכיאטרי:

לאחר ששוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות רפואית בתחום הפסיכיאטרי עקב תאונת הדרכים נשוא התביעה מיום 25.6.08 (ראו חוות דעת היועץ הפסיכיאטרי בבית החולים רעות מיום 11.12.11 ), אני ממנה בזאת את ד"ר דני פישר מרחוב סוטין 17 תל אביב , כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום זה.

2) בתחום ה - CRPS

לאחר ששוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות רפואית בתחום CRPS עקב תאונת הדרכים (ראו אישור ד"ר גולד מיום 21.9.10 לפיו ייתכן וסובל מCRPS, סיכום ביקור מבית החולים איכילוב מיום 1.9.11, לפיו התובע סובל מCRPS ובשל כך מופנה לטיפול בבית החולים רעות, ואישור רפואי ברעות חתום בידי ד"ר ליבשיץ), אני ממנה בזאת את ד"ר מיכאל אהרנפלד מרחוב אוסישקין 11א' קרית אונו , כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום זה.

הנפגע ובעלי הדין ימציאו למומחים מסמכים עפ"י הוראות תקנה 8 לתקנות, כאשר תשומת לב הצדדים והמומחה לאיסור שבתקנה 8(א) סיפא בדבר הגשת מסמכים הכוללים חוות דעת רפואית.